"אושר זה להסתכל בכוס ולהבחין באמת שלה. זה לראות את חצי הכוס המלאה ולהיות אסיר תודה על כך… ואז להסתכל על חצי הכוס הריקה ולשאול את עצמי: האם אני יכול לעשות משהו בקשר לזה? ואם לא, האם אני יכול  לקבל את זה? אושר הוא לא מה שהעולם נותן לך, אלא על מה אתה חושב שהעולם נותן לך? כלומר, הדרך שבה אתה רואה אירועי חייך לבין הציפיות שלך איך חייך אמורים להיות. אז אם החיים תואמים לציפיות שלך אתה מאושר" (mo gawdat).

מבחינתי, אושר הוא לדעת ליהנות מהדברים הקטנים בחיים שגורמים לנו התרחבות בנשמה. כמו שאומרים "אלוהים נמצא בפרטים הקטנים". לדוגמא: נוף עוצר נשימה, שקיעה מדהימה בחוף הים, חיבוק  חם מהאהובים שלנו, תשומת לב, מילה טובה, חוויות חיוביות, הנאה מארוחה טובה וכולי. הבעיה נמצאת בתקופה שבה אנו חיים והיא שלאנשים אין זמן לעצור, להתחבר לעצמם, לקחת נשימה ארוכה ועמוקה ולראות את כל היופי שנמצא מסביב, להוקיר תודה ולהעריך את כל הנוכח בחיים שלהם, מאחר והם לוקחים הכול כמובן מאילו.

יתרה מכך, כל הסגידה לחומריות ולכסף הביאה לכך שאנשים רבים סבורים כי האושר טמון בכסף וכי הוא מבטיח אושר נצחי מאחר ויש באפשרותנו לרכוש כל מה שאנחנו רוצים בכדי לספק את כל מאוויינו.  בית גדול ומרווח, מכונית חדשה יותר, טיסות לחו"ל וכול מה הכסף מביא עימו. הבעיה היא שזהו סיפוק רגעי, אשר מספק את אותו אושר רגעי. ברגע שאותו סיפוק מתמלא, חוזרת אותה הרגשת ריקנות שהרגשנו דקה לפני שרכשנו את אותו מוצר שבו תלינו את המפתח לאושר וזה מאד מתסכל. המסקנה שלי היא שכסף וחומריות הם לא בהכרח המפתח לאושר אלא יותר בכיוון שהכסף נותן לנו לחיות חיי נוחות (שאין לי ספק שגורם לאושר, רק שזה לא מספיק כדי להיות מאושר).  מה שמביא אותי למסקנה נוספת, בעקבות המרדף אחר האושר (והעושר), בשנים האחרונות  נהיה יותר מודעות והמון אנשים החלו לחפש משמעות לחייהם, מאחר והגיעו למסקנה כי החומר לא מספיק כדי להיות מאושר,  כדי להיות מאושר צריך להזין גם את הנשמה.

גם אני בעברי הלא רחוק לקחתי את הדברים שקורים בחיי כמובן מאילו. לא ראיתי מעבר ליומיום השוחק, עבודה, ילדים, בית, שגרה, פרנסה, לא הצלחתי להרים את הראש שלי טיפה למעלה כדי לראות שיש לי בחירה כיצד אני רוצה שחיי יתנהלו, מאחר והאושר תמיד היה שם, איתי, ללא תלות בשום גורם חיצוני, זאת אני שלא ראתה אותו, או אולי לא רצתה לראות אותו, או שלא הייתי במודעות לראות אותו. כיום אני מבינה שזאת הייתה בחירה שלי לקבל אותו, לראות אותו, לחוות אותו.

הגישה שלי לחיים השתנתה לצערי הרב בעקבות המוות הטראגי של האחיינית שלי מעיינוש. בזכותה הבנתי מהו אושר, בזכותה התחלתי להעריך את החיים, ואת הדברים הקטנים שבחיים שלפני כן לא ראיתי, בזכותה התחלתי לממש את החלומות שלי, להיות בייעוד שלי שנותן לי סיפוק, משמעות ותכלית למה אני כאן, התחלתי להעריך את הכאן ועכשיו. מאחר ורק כאשר קורה אסון שכזה אנחנו מתחילים באמת להעריך את החיים, להוקיר אותם ולהבין שכדאי לנו למצות כל יום כאילו זה היום האחרון שלנו על הכדור המדהים הזה.

אז, תקשיבו לי, אתם לא צריכים שחס וחלילה יקרה אסון כדי שתעריכו ותוקירו תודה על הבריאות שלכם, על היקרים שלך, תחבקו אותם ותאמרו להם מילה טובה, על הפרנסה שלכם, על הטבע המדהים שמסביבנו, על השמש שמאירה כל בוקר, על הפרח שפורח, על הרוח הנעימה שמלטפת אותנו, תהיו אופטימיים, תחייכו, תחשבו חיובי, תהיו נדיבים, תציבו מטרות ויעדים קטנים כגדולים (אין הרגשת סיפוק גדולה יותר שהם מתגשמים).

אז תעצמו את העיניים ותחייכו, תיקחו נשימה עמוקה ותרגישו את האושר הפנימי, כי זה בדיוק הזמן ללמוד ליהנות מהדברים הקטנים בחיים, זוהי הגישה לחיים מאושרים ומלאים!!!

בהצלחה!!!

הפוסט אושר הופיע לראשונה ב-אורית זורע חמוי.

פחד הולך להיות שחקן מרכזי בסרט הזה שנקרא: החיים!!!

זה תלוי בנו איזה תפקיד אנחנו מוכנים לתת לו… יש לנו 2 אופציות לבחירה… אופציה ראשונה היא – שהפחד יקבל תפקיד מרכזי בחיינו וינהל אותנו… ואופציה שנייה היא – שנבחר לתת לפחד תפקיד משני בחיינו ובעצם אנחנו ננהל אותו… אז באיזה אופציה אתם בוחרים???

רבים מאיתנו בוחרים באופציה הראשונה ונותנים לפחד לנהל לנו את החיים וללא ספק משלמים על כך מחירים כבדים וישנם אלה שעל אף המודעות לכוחו הרב של הפחד על החיים שלנו, הם יבחרו לתת לפחד תפקיד משני בסרט.

הפחד מנהל אותנו, מפחיד אותנו, משתק אותנו, לא נודע, גורם לנו לא לקחת סיכונים בחיים, ללכת על בטוח (אם יש דבר כזה…?), גורם לנו לקחת בחירות בחיים שלא תמיד אנחנו שלמים איתם. עכשיו, בואו נוסיף גם את המחשבות שתורמות ועוזרות לפחד לגרום לנו לא לזוז מן המוכר והידוע. המחשבות מייצרות עוד ועוד פחדים (ברוב הפעמים אלו פחדים שקיימים רק במחשבות לא במציאות, אבל במחשבות שלנו הם קיימים ועוד איך). המחשבות יכולות לייצר תרחישים טובים, אבל בעיקר הן מייצרות תרחישים רעים שתוקעים אותנו עוד ועוד עם יתד לאדמה. ואם זה לא מספיק, בואו נוסיף לזה גם את האגו, עוד טיפה לחגיגה שמתרוצצת לנו במחשבה… תמיד יהיה מישהו שהיא/הוא יותר טוב ממני, את/ה לא תצליח/י, למה לך לקחת את הסיכון?, את/ה לא מספיק… יפה, חכם/ה, מוצלח/ת, מקצועי/ת וכולי… אתם בטח מכירים את זה…

גם אני מכירה את זה, מכירה את זה מצוין אפילו, וזאת בדיוק הסיבה שהרבה שנים פשוט "ישבתי על הגדר", פחדתי, לא העזתי, חששתי לצאת אל העולם (כמו כולם), פחדתי שאני לא מספיק טובה… (I am not good enough), פחדתי מה יגידו, מה לא יגידו, פחדתי לאכזב את עצמי, (שלא אספק את "הסחורה"), פחדתי לאכזב את הסובבים אותי, ועוד מלא פחדים שעלו לי מדי שנייה במחשבות שלי.

ומה עם אזור הנוחות? כמה קשה לנו לצאת מאזור הנוחות… או שבעצם אולי עדיף להישאר בו? וזהו בדיוק הקונפליקט, כי אתם כבר בטח יודעים שבטווח הארוך אזור הנוחות הופך מאד לא נוח. (ממחקרים שנעשו מסתבר שהמחיר מהימנעות מלנסות, חוסר העזה כדי לא להיכשל, מזיקה הרבה יותר מאשר העזה וכישלון).

אז כן, פחדתי, חששתי לצאת אל העולם ולעשות משהו שהוא גדול יותר ממני, עד שמישהו חכם אמר שאין שום דבר יותר גדול מעצמי…

אז מה אנחנו צריכים לעשות…

הדבר הראשון הוא מודעות… כאשר אנחנו במודעות אנחנו מתחילים לשים לב לדברים שלא ראינו לפני… כן, מה ששמעתם… ההזדמנויות מתדפקות על דלתנו לעיתים קרובות וברוב המקרים אנחנו לא רואים אותן.  (זה יכול להיות פגישה מקרית או שיחה אקראית). ברוב הפעמים אנחנו נתעלם מאותן הזדמנויות ונמשיך בחיינו כאילו לא קרה דבר. אבל אנחנו חייבים להתייחס לאותן הזדמנויות ולנסות להפיק את המרב מהדברים הנקרים בדרכנו, בין אם אנחנו מאמינים בכך או לא. אז בואו נפתח את הדלת ונתחיל לבקש מהיקום דברים, זאת מודעות. כאשר הדלת נפתחת, צריך פשוט להיכנס דרכה, אל תפחדו שאולי פספסתם את אותה הדלת כי יש תמיד דלתות שנפתחות וממשיכות להיפתח, צריך רק להיות במודעות כדי לראות את אותן הזדמנויות. אני רק אומרת החיים לא קורים לך, הם קורים בשבילך.

הדבר השני הוא להאמין בעצמנו… האופן שבו אנחנו רואים את עצמנו משפיע על השקפת העולם שלנו ועל הדעה שלנו על עצמנו. כולנו רוצים להצליח ולהשיג את המטרות ואת היעדים ששמנו לעצמנו, להשיג את התוצאות שאנו כל כך רוצים… אז כדי שנצליח להשיג את אותן מטרות שהצבנו לעצמנו, עלינו לשתול מסרים חדשים, חיוביים ומועילים יותר שעם הזמן יחליפו את המסרים הישנים ולשלב מחשבה ועשייה. אם נתמיד בכך נתחיל להאמין בעצמנו שאנחנו מסוגלים הכול.

הדבר השלישי הוא לפעול מתוך הקשבה לקול הפנימי… כאשר אדם פועל מתוך אהבה למה שהוא עוסק, הוא פועל מתוך תשוקה וגורם לכך שסיכוייו להצליח, לשגשג ולצמוח יהיה גדול יותר. אדם צריך לשבת בשקט עם עצמו ולשאול את עצמו שאלות פנימיות ועמוקות שרק לו התשובות להן, תשובות שיגרמו לו להבין מהו ייעודו? מה גורם לו לקום בבוקר עם חיוך ותשוקה ליום חדש? איך את/ה תשרת את העולם? מה העולם צריך שהכישרון שלך יכול לספק?  לכן, אזרו אומץ והקשיבו לצו ליבכם ולאינטואיציה שלכם, זה הדבר החשוב ביותר שתוכלו לעשות למען עצמכם ולמען העולם.

אני רוצה שתבינו… אנחנו יוצרים את הסרט של חיינו… הן במילים והן במעשים. אנחנו צריכים להתחייב להתגבר על המכשולים שיעמדו בפנינו (ויעמדו לא מעט). לאט לאט אנו צועדים ומתקדמים במסע חיינו עד שנגיע למחוז חפצנו. אנו יכולים לבחור בדרך הקלה ביותר ולהימנע מהתמודדות עם האתגרים שהחיים יביאו איתם, או שנחליט לבחור בדרך שבה נהיה אמיצים, נועזים, יצירתיים ומחויבים יותר למטרה החשובה לכם באופן אישי שתביא אתכם למחוז חפצכם. ובכך שאנו מבטאים במילים ובמעשים את המחויבות שלנו אנו יוצרים את עתידנו. אומנם זאת התחייבות מילולית, אבל אנחנו כבר יודעים שמילים יכולות ליצור מציאות ומעשים אמיצים פורצים מכשולים מאתגרים.

כאשר אני רואה אנשים שנוטלים סיכונים, מתמודדים עם אתגרים, עם קשיים או מתגברים על הפחד שלהם, אני בטוחה שהם אמיצים.  פחד הוא תחושה אנושית טבעית, ואין אדם המשוחרר לחלוטין מן הפחד, אלא שיש את אלה שנכנעים לפחד ומפסיקים לנסות, ולעומתם יש את אלה שלמרות תחושת הפחד ממשיכים הלאה.

אומץ אין פירושו לא לפחד… אומץ פירושו לפחד ובכל זאת ללכת הלאה.

הפוסט פחד הופיע לראשונה ב-אורית זורע חמוי.

כאשר החלטתי לכתוב פוסט על כיצד מהפך חיצוני משפיע על הפנים שלנו ולהפך, היה לי חשוב שאנשים ידעו כמה הגוף והנפש שלנו הם יחידה אחת שלא יכולה להתקיים אחת בלי השנייה. כמי שמאמנת בשיטת סאטיה וזן, אנו בשיטה זו נותנים המון כבוד לגוף (הגוף שלנו הוא "פטפטן" לא קטן, מה שצריך זה להקשיב לו, מה שרוב האנשים לא עושים כי הם כל הזמן בעשייה). כדי להקשיב לגוף, יש לשבת בשקט עם עצמך, ללא הפרעות או הסחות דעת, ללא פלאפון, טלביזיה, ספר, עיתון, אלא רק עם עצמך ולנשום, נשימות עמוקות ומרפאות. כאשר אנו בשקט עם עצמנו, אנו מקשיבים וקשובים לעצמנו ולמה שאנו חשים ומרגישים. בחדר האימון אנו נותנים מקום לתחושות הגוף שלנו, לרגשות שלנו, לכל מה שעולה (בכי, כעס, עצב, תסכול וכולי), ואנו שוהים במקום הלא נעים שאנו חשים על מנת לשחרר את אותה תחושה לא נעימה.

הגוף שלנו הוא בעצם המראה לכל מה שמתחולל אצלנו בנפש…

אדם חווה בחייו מנעד של תחושות, לפעמים הוא חווה תחושות לא נעימות, ולפעמים הוא חווה תחושות נעימות.  לדוגמא: אדם שחווה שינוי חיצוני בחייו כגון: הרזה והשיל קילוגרמים רבים מגופו, או עבר ניתוח פלסטי שהוא מאד רצה ומאד שינה אותו, נוכל לראות במקביל גם שינוי פנימי בעקבות אותו מהפך חיצוני. כגון: דימוי עצמי גבוה יותר, בטחון עצמי, אפילו ההוויה של אותו אדם תשתנה בעקבות הניתוח החיצוני.

כיום אנו מבינים שאין עוררין על כך שקיימת השפעה ישירה של הגוף על הנפש והנפש על הגוף. אנחנו חווים זאת בחיי היומיום שלנו.  לא סתם נאמר המשפט "נפש בריאה בגוף בריא"  הכוונה היא שכדי לחיות חיים שמחים ומאושרים, אין זה מספיק לטפח את האישיות וההשכלה, צריך לעסוק גם בפעילות גופנית ולשמור על תזונה נכונה. לדוגמא: כאשר יש עלינו לחץ ועומס, אנו מרגישים זאת בשכמות הכואבות, שאנו במתח כואבת לנו הבטן, אנו חווים דפיקות לב מהירות וכולי.

יותר ויותר גישות כיום הגיעו להבנה כי הגוף והנפש יחידה אחת הם ומשפיעים בקשר ישיר ומיידי האחד על השני ולא ניתן להפרידם אחד מהשני. יתרה מכך, כיום אנו מבינים שכאשר משהו לא עובד מסיבות חיצוניות, עלינו להסתכל עמוק פנימה, אל נסיבות חיינו כדי להבין למה אותו משהו לא עובד.

הגוף שלנו הוא הרכב שבו נעה הנפש שלנו אל עבר ההתפתחות שלה. אנחנו צריכים לעזור לגוף ולטפל בו טוב, להזין אותו, לעשות פעילות גופנית, מדיטציה, אימון, מיינדפולנס, כדי שהנפש שלנו תוכל להשיג את היעדים הללו היא זקוקה לרכב החשוב הזה חזק ולשם כך עלינו להתייחס לגופנו ולטפל בו בכבוד ובאהבה.

אנחנו צריכים לשאול את עצמנו האם אנחנו מכבדים או מזלזלים בגופנו? שאלה זו מגלמת בתוכה את יחסינו אל גופינו ואל נפשנו, מכיוון שהבחירה היא שלנו כיצד אנו רוצים להזין את הגוף שלנו ובכך גם להזין את נפשנו. אנו בוחרים מה לאכול, כמה לאכול, מתי לאכול, מתי לנוח, מתי להפעיל את גופנו וכל החלטה כזאת מחזקת או מחלישה את גופנו, מאריכה או מקצרת את חיינו, משפרת או פוגעת באיכות החיים שלנו וב-well being  שלנו. דבר נוסף, זה לא מספיק לטפל רק בגוף (כפי שכבר ציינתי…), זה חייב להיתמך גם בנפש, לעשות בדק בית לעצמי. לבדוק מה עובד בחיי ומה לא, למה אני מתנהג כפי שאני מתנהג, הרגלים שלא מקדמים אותי, דפוסי  התנהגות שצריך לשנות, להיות בסביבה תומכת ומפרגנת. כל הדברים הללו מקדמים אותי לעבר החיים שאני רוצה לחיות. להיות בהלימה בגוף וגם בנפש זה הסוד לחיים בריאים.

ומה קורה כאשר אנו מתייחסים לגופנו בחוסר כבוד? נעשן ונצרוך מזון שלא מזין אותנו, אלא גורם לנו להיות עייפים וכבדים יותר, לא נעשה פעילות גופנית, לא נקשיב לגופנו שמאותת לנו חדשות לבקרים שאנו צריכים לעשות שינוי מהותי כי אם לא משהו יכול לקרות חס וחלילה…  אנחנו צריכים להבין שאנו  פוגעים בעצמנו, בגופנו ובנפשנו שזקוקה לגוף הזה בריא, ערני, חיוני כדי שיעזור גם לה לתפקד בצורה הטובה ביותר וביחד כיחידה מסונכרנת הם ישיגו תוצאות. כאשר הגוף והנפש עובדים בהלימה ובתמיכה אחד של השני, כל דבר שתרצו בחייכם תוכלו להשיג. תחיו בשמחה, באופטימיות , תהיו חיוניים יותר, ויטליים יותר, בריאים יותר, אנרגטיים יותר, אוהבי חיים ותוכלו לתת מעצמכם את המיטב שבכם לסביבה.

תבינו שרק אתם יכולים לקחת החלטה ולהלחם על הגוף היקר הזה שלנו. יש לנו גוף אחד ונפש אחת ורק סיבוב אחד על הכדור הזה אז בואו נדאג שיהיה לנו הכי טוב שאפשר. הבחירה היא רק בידינו!!!

אז כן, בואו ניקח החלטה לדאוג לעצמנו… ולהבין שזהו תהליך… שינוי שנעשה בהדרגה ואינו קורה בין לילה. (וטוב שכך… אני לא מאמינה בשינוי אינסטנט, בשינוי כזה, אנו חוזרים מהר מאד להרגלים הנוחים שלנו).  לזנוח הרגלים ישנים לוקח זמן, תרגול והתמדה. וכן, בדרך יהיו גם משברים וקשיים (זכרו שממשברים צומחים), ויהיו גם עליות וירידות וזה בסדר… החוכמה היא לא להפסיק אלא להמשיך ולהתמיד כי רק ככה נוכל לראות תוצאות לטווח הארוך. הכי חשוב היא ההבנה שזהו תהליך הדורש התמדה, רצון, השקעה והתכווננות.

נצטרך לתמוך בגוף גם באופן מנטאלי ונזין אותו במחשבות חיוביות ואופטימיות, נקשיב לעצמנו ולגופנו,   נעבוד על זיהוי האוטומט כדי שנוכל להתמודד מולו אחרת נחזור מהר מאד לרגיל ולנוח.

נלך לישון מוקדם יותר כדי להספיק לישון 7-8 שעות שינה, נתחיל לאכול בריא יותר (יותר ירקות ופירות ופחות מזון מעובד וסוכרים), לעשות פעילות גופנית (כל אחד למה שהוא מתחבר, ריצה, הליכה, אירובי), נפרגן לעצמנו, נלמד ונצמח, נקיף את עצמנו בסביבה תומכת ומפרגנת, ונהיה שלמים עם הדרך והבחירה שלנו.  ואני מבטיחה שהתוצאות לא תאחרנה להגיע!!!

מאחלת לכם המון בהצלחה ומאמינה בכם!!!!!

הפוסט המהפך IN&OUT הופיע לראשונה ב-אורית זורע חמוי.

מה זה בעצם הוויה?

הוויה זו הדרך שבה האדם נוכח בחייו. ההוויה נוכחת בנשימה ופועלת כל הזמן, הן במחשבה, הן בתחושה והן בנשימה.

כאשר אנו מדברים על הוויה, אנחנו בעצם מדברים על מי אנחנו? ומה הווייתנו? כלומר, את מי פוגשים כאשר פוגשים אותנו? אדם נחמד? אדם נעים? אדם חייכן? אדם לא נחמד? אדם כריזמטי? מה ההוויה שלי משדרת כאשר פוגשים אותי? את מי הם פוגשים כאשר הם באים איתי במגע?

כאשר אנשים פונים אלי ומעוניינים לדעת באיזה תחום ספציפי באימון אני מאמנת? אני מסבירה להם שאני מאמנת לחיים!!! זה כללי להם מדי ולא תמיד ברור להם למה הכוונה… אימון לחיים. אנשים רוצים יותר מיקוד, כלומר תחום ספציפי יותר לדוגמא: אימון זוגי, או אימון עסקי, או אימון לנוער וכולי.

אנשים כדי להבין צריכים בהירות, סדר, להכניס כל דבר למסגרות/ לטייטלים/ לכותרות – העניין הוא שזה לא תמיד עובד בצורה כזאת ולא כל דבר צריך להיות תחת או בתוך כותרת..

ואני אסביר…

אנו מסתובבים/הולכים/נושמים/חושבים עם ההוויה שלנו, כאשר לא טוב לי בתחום מסוים או במספר תחומים בחיים שלי זה יבוא לידי ביטוי בהוויה שלי. זאת אומרת שכול תחומי החיים קשורים האחד בשני. כאשר מתאמן מגיע אלי להתאמן על תחום ספציפי שלא עובד בחייו (לדוגמא:זוגיות) אני דבר ראשון יחזיר אותו לעצמו. כלומר, אנחנו קודם כל נעבוד עליו ועל ההוויה שלו, על דפוסי ההתנהגות שלו, על ההרגלים שלו, על המחשבות שלו ואוטומטית גם ההוויה שלו תשתנה ובהתאם לכך תשתנה התנהגות הסביבה אליו. זאת אומרת, שלא ניתן להפריד את התחומים השונים בחיינו ולומר : "לא טוב לי בזוגיות"… "לא טוב רק לי במקום העבודה"… "איך השמנתי, לא טוב לי איך שאני נראית"… אם רק הייתי פותר את תחום הקריירה הכול היה מושלם… זה לא עובד בצורה כזאת… כאשר לא טוב לך בתחום מסוים בחייך, ההשפעה על שאר התחומים בחייך תהיה בלתי נמנעת…

כלומר, האדם הוא מכלול של כל הדברים הללו, אנחנו הולכים עם ההוויה שלנו לכל מקום, זה חלק מאיתנו וכאשר תחום אחד לא מתפקד, זה משפיע על כל שאר התחומים בחיים שלנו בין אם אנחנו מודעים לכך ובין אם לא.

הכול קשור אחד בשני בחוט בלתי נראה.

לא ניתן להפריד בין התחומים השונים בחיינו מאחר והכול קשור האחד בשני. ההוויה שלנו הולכת איתנו לכל מקום…

לכן, חשוב שאדם יפנה את תשומת ליבו לנשימה שלו, לתחושות שלו, למחשבות שלו – להוויה שלו!!!

ובפעם הבאה שתשאלו אותי… את מאמנת אישית? באיזה תחום?
אני יענה להם… שאני מאמנת אישית לתחום הכי חשוב בעולם

החיים שלנו!!!

הפוסט בואו נדבר רגע על הוויה… הופיע לראשונה ב-אורית זורע חמוי.

שלכם
אורית זורע-חמוי
מנטורית לבחירה בחיים

הפוסט דע את עצמך ואת ייעודך הופיע לראשונה ב-אורית זורע חמוי.

בעברי הרחוק כאשר רק התחלתי ללמוד ולהתוודע ללימודי אימון/קואוצ'ינג המילים מדיטציה, בודהיזם, זן, ריטריט, היו מבחינתי מילים בסינית. התחום הזה לא דיבר אלי, לא הכרתי את העולם הזה, לא התחברתי לזה בשום צורה ואופן ולרגע לא חשבתי שמתי שהוא שזה יהיה חלק מחיי. כאשר הייתי שומעת אנשים מדברים על ויפאסאנה, מדיטציה, ריטריט הייתי מסתכלת עליהם במבט של… חחח… כאילו, מה לי ולזה??? זה לא בשבילי הדברים האלו… כאילו סבבה, אני אוהבת ללמוד, אבל היי, יש גבול!!! הרי אני הפטפטנית, החופרת, הקודחת אני אשב בשקט שעות, הרי אני לא מסוגלת לשתוק לדקה, לשנייה מבלי שיהיה לי צורך לומר משהו…
הייתי חושבת לעצמי… מי הם אותם אנשים "היפים" שעושים מדיטציה, מאמינים בבודהה, אוכלים מזון מן הטבע ורוצים להביא לעולם אור, אהבה וחמלה. כן, אמיתי, זה באמת מה שחשבתי… זה היה כל כך רחוק ממני ומהעולם שלי שלא הבנתי את אותם לובשי שרוואלים מוזרים שמנותקים מהעולם ולא מחוברים למציאות, שחיים בלה לה לנד וחושבים שיוכלו לתקן את העולם ולהפוך אותו למקום טוב יותר לחיות בו? למה שאתם תצליחו איפה שהרבה אחרים נכשלו?

כן, מודה… זה מה חשבתי… מתוך בורות וחוסר ידע שהסתמך על סיפורים, תמונות, סרטים, פרשנויות… לא באמת ידעתי מה זה מה… ובנוסף, לא רק שלא התחברתי לנושא הייתי גם יוצאת בהצהרות כאלו ואחרות, כגון: לי זה לא מתאים, אני לא מסוגלת לעשות מדיטציה, או לשבת בריטריט/שתיקה מספר שעות, לתרגל הליכת זן, לשיר שירת זן, זלזלתי, דיברתי ב-לא ובעיקר שפטתי.

אין ספק שרמת התודעה שלי הייתה מאד נמוכה (לא שהייתי מודעת לכך… אתם בטח יודעים… אתה לא יודע משהו עד שאתה יודע…)

במרוצת השנים למדתי אימון סאטי בביה"ס להוויה וטרנספורמציה "אימושיין". דרך האימון הסאטי התוודעתי לשיטת סאטיה שיש בה המון כלים מתורת המזרח. התחלתי להבין כמה החיבור של הגוף והנפש הוא בלתי ניתן להפרדה, ממש כמקשה אחת הם. המורה שלי נטאלי בן-דוד לימדה אותנו אימון סאטי מהו וכל תחילת מפגש נפתח בישיבה שקטה של 15 דקות ורק לאחר מכן השיעור התחיל, כפי שכבר ציינתי למעלה לא התחברתי בהתחלה, ספרתי את הדקות ורק חיכיתי שהזמן כבר יעבור. הרי בכל זאת הגעתי עם המון מחשבות, אינטרפרטציות והמון תירוצים למה זה לא בשבילי.

במהלך לימודי האימון נטלי הכירה לנו מורים למדיטציה שלימדו אותנו מהי מדיטציה, מהי ישיבה שקטה וכיצד היא תתרום לחיינו.

השנים חלפו, רמת התודעה שלי עלתה ועלתה, נחשפתי לתכנים מעולם ההתפתחות האישית ולאט לאט התחלתי להבין כמה בורה הייתי בנוגע למה שחשבתי על מדיטציה, על זן, על ריטריט, על מה שאני יכולה או לא יכולה… הפרשנות שלי, השיפוטיות שלי, הביקורתיות שלי כלפיי וכלפי האחר גרמו לי לחשוב כל מיני מחשבות, תיאוריות אשר מתוך חוסר ידע קיבעתי אותן.

בעקבות מקרה טראגי אשר פגע במשפחתי, התחלתי לחפש תשובות לשאלות קיומיות וכך התוודעתי לדרך הזן, לתרגל מדיטציה, לתרגל ולחוות ריטריט (אני!!! כן אני יושבת בריטריט)…

כיום אני תלמידה מן המניין בביה"ס become one אצל מורי היקר מאסטר זן תמיר מסאס נזיר זן ומלמד את דרך הזן.

אז מה זה בעצם זן?

דרך הזן היא לדעת, לקבל ולהאמין בעצמך בטבעך האמיתי שהוא דממה אינסופית מלאה באהבה ובחמלה.

הרעיון המרכזי בדרך הזן היא שכולנו רוצים להיות מאושרים יותר, שלווים יותר, רגועים יותר, חופשיים יותר וכולנו בעצם רוצים לחיות חיים טובים יותר. רובנו ככולנו מחפשים זאת מחוץ לעצמנו, בדברים חיצוניים כגון: בית גדול יותר, רכב חדש, לרזות ולהגיע למשקל היעד, קריירה נחשקת וכולי. העניין הוא שאנו נוטים לתלות את האושר שלנו בדברים חיצוניים וכאשר אנו משיגים את אותם דברים נחשקים האושר החיצוני הוא רגעי ואז שוב אנו מחפשים יעדים אחרים כדי להיות מאושרים. (בין לבין אנו חשים תסכול, עצב, אכזבה ועוד כל מיני תחושות/רגשות הרסניים).

אם כן, איפה האושר נמצא? אם לא באותם דברים חיצוניים שבאים והולכים הנמצאים מחוץ לנו. יכול להיות שהוא נמצא עמוק בתוכנו?

בדרך הזן השגת האושר שלנו היא בלשוב לעצמך, לשוב לדממה ולשקט שקיימים בך, (משימה מאד קשה בימינו למצוא אותו בתוך העולם הרועש, המתוח והגועש שלנו), זהו אושר שלא תלוי בנסיבות חיצוניות.

מהי מדיטציית זן?

בקרב רוב האנשים ההנחה היא שמדיטציה היא שיטה להתרגעות, מן אתנחתא יומית, כלי להפגת מתחים. אכן, כל זה נכון, אך אלו הן רק תופעות הלוואי של תרגול המדיטציה.

מדיטציה היא טכניקה שמטרתה להעביר אותנו למימד החוויה/ההוויה האפקט המרכזי הוא ניקיון התודעה, חופש, שחרור מהצמדות למחשבות, רגשות ותחושות.

מעוניינים לפתח שלווה? למצוא קצת שקט פנימי בתוך כל המתח הזה? לשמוע עוד על דרך הזן והמדיטציה ומה זה הביא לחיי?

אני מזמינה אותך ליצור עימי קשר, ללמוד עוד על דרך הזן, לקבל כלים ופרקטיקה לרוגע, שקט ושלווה, ללמוד לתרגל מדיטציה.

פתגם זן אומר: "לפעמים יש לנו אומץ לומר כן לחיים, אז נכנסת לתוכנו שלווה ועושה אותנו שלמים".

הפוסט זן ומדיטציה הופיע לראשונה ב-אורית זורע חמוי.