"מעברו השני של הפחד נמצא החופש"

פחד הולך להיות שחקן מרכזי בסרט הזה שנקרא: החיים!!!

זה תלוי בנו איזה תפקיד אנחנו מוכנים לתת לו… יש לנו 2 אופציות לבחירה… אופציה ראשונה היא – שהפחד יקבל תפקיד מרכזי בחיינו וינהל אותנו… ואופציה שנייה היא – שנבחר לתת לפחד תפקיד משני בחיינו ובעצם אנחנו ננהל אותו… אז באיזה אופציה אתם בוחרים???

רבים מאיתנו בוחרים באופציה הראשונה ונותנים לפחד לנהל לנו את החיים וללא ספק משלמים על כך מחירים כבדים וישנם אלה שעל אף המודעות לכוחו הרב של הפחד על החיים שלנו, הם יבחרו לתת לפחד תפקיד משני בסרט.

הפחד מנהל אותנו, מפחיד אותנו, משתק אותנו, לא נודע, גורם לנו לא לקחת סיכונים בחיים, ללכת על בטוח (אם יש דבר כזה…?), גורם לנו לקחת בחירות בחיים שלא תמיד אנחנו שלמים איתם. עכשיו, בואו נוסיף גם את המחשבות שתורמות ועוזרות לפחד לגרום לנו לא לזוז מן המוכר והידוע. המחשבות מייצרות עוד ועוד פחדים (ברוב הפעמים אלו פחדים שקיימים רק במחשבות לא במציאות, אבל במחשבות שלנו הם קיימים ועוד איך). המחשבות יכולות לייצר תרחישים טובים, אבל בעיקר הן מייצרות תרחישים רעים שתוקעים אותנו עוד ועוד עם יתד לאדמה. ואם זה לא מספיק, בואו נוסיף לזה גם את האגו, עוד טיפה לחגיגה שמתרוצצת לנו במחשבה… תמיד יהיה מישהו שהיא/הוא יותר טוב ממני, את/ה לא תצליח/י, למה לך לקחת את הסיכון?, את/ה לא מספיק… יפה, חכם/ה, מוצלח/ת, מקצועי/ת וכולי… אתם בטח מכירים את זה…

גם אני מכירה את זה, מכירה את זה מצוין אפילו, וזאת בדיוק הסיבה שהרבה שנים פשוט "ישבתי על הגדר", פחדתי, לא העזתי, חששתי לצאת אל העולם (כמו כולם), פחדתי שאני לא מספיק טובה… (I am not good enough), פחדתי מה יגידו, מה לא יגידו, פחדתי לאכזב את עצמי, (שלא אספק את "הסחורה"), פחדתי לאכזב את הסובבים אותי, ועוד מלא פחדים שעלו לי מדי שנייה במחשבות שלי.

ומה עם אזור הנוחות? כמה קשה לנו לצאת מאזור הנוחות… או שבעצם אולי עדיף להישאר בו? וזהו בדיוק הקונפליקט, כי אתם כבר בטח יודעים שבטווח הארוך אזור הנוחות הופך מאד לא נוח. (ממחקרים שנעשו מסתבר שהמחיר מהימנעות מלנסות, חוסר העזה כדי לא להיכשל, מזיקה הרבה יותר מאשר העזה וכישלון).

אז כן, פחדתי, חששתי לצאת אל העולם ולעשות משהו שהוא גדול יותר ממני, עד שמישהו חכם אמר שאין שום דבר יותר גדול מעצמי…

אז מה אנחנו צריכים לעשות…

הדבר הראשון הוא מודעות… כאשר אנחנו במודעות אנחנו מתחילים לשים לב לדברים שלא ראינו לפני… כן, מה ששמעתם… ההזדמנויות מתדפקות על דלתנו לעיתים קרובות וברוב המקרים אנחנו לא רואים אותן.  (זה יכול להיות פגישה מקרית או שיחה אקראית). ברוב הפעמים אנחנו נתעלם מאותן הזדמנויות ונמשיך בחיינו כאילו לא קרה דבר. אבל אנחנו חייבים להתייחס לאותן הזדמנויות ולנסות להפיק את המרב מהדברים הנקרים בדרכנו, בין אם אנחנו מאמינים בכך או לא. אז בואו נפתח את הדלת ונתחיל לבקש מהיקום דברים, זאת מודעות. כאשר הדלת נפתחת, צריך פשוט להיכנס דרכה, אל תפחדו שאולי פספסתם את אותה הדלת כי יש תמיד דלתות שנפתחות וממשיכות להיפתח, צריך רק להיות במודעות כדי לראות את אותן הזדמנויות. אני רק אומרת החיים לא קורים לך, הם קורים בשבילך.

הדבר השני הוא להאמין בעצמנו… האופן שבו אנחנו רואים את עצמנו משפיע על השקפת העולם שלנו ועל הדעה שלנו על עצמנו. כולנו רוצים להצליח ולהשיג את המטרות ואת היעדים ששמנו לעצמנו, להשיג את התוצאות שאנו כל כך רוצים… אז כדי שנצליח להשיג את אותן מטרות שהצבנו לעצמנו, עלינו לשתול מסרים חדשים, חיוביים ומועילים יותר שעם הזמן יחליפו את המסרים הישנים ולשלב מחשבה ועשייה. אם נתמיד בכך נתחיל להאמין בעצמנו שאנחנו מסוגלים הכול.

הדבר השלישי הוא לפעול מתוך הקשבה לקול הפנימי… כאשר אדם פועל מתוך אהבה למה שהוא עוסק, הוא פועל מתוך תשוקה וגורם לכך שסיכוייו להצליח, לשגשג ולצמוח יהיה גדול יותר. אדם צריך לשבת בשקט עם עצמו ולשאול את עצמו שאלות פנימיות ועמוקות שרק לו התשובות להן, תשובות שיגרמו לו להבין מהו ייעודו? מה גורם לו לקום בבוקר עם חיוך ותשוקה ליום חדש? איך את/ה תשרת את העולם? מה העולם צריך שהכישרון שלך יכול לספק?  לכן, אזרו אומץ והקשיבו לצו ליבכם ולאינטואיציה שלכם, זה הדבר החשוב ביותר שתוכלו לעשות למען עצמכם ולמען העולם.

אני רוצה שתבינו… אנחנו יוצרים את הסרט של חיינו… הן במילים והן במעשים. אנחנו צריכים להתחייב להתגבר על המכשולים שיעמדו בפנינו (ויעמדו לא מעט). לאט לאט אנו צועדים ומתקדמים במסע חיינו עד שנגיע למחוז חפצנו. אנו יכולים לבחור בדרך הקלה ביותר ולהימנע מהתמודדות עם האתגרים שהחיים יביאו איתם, או שנחליט לבחור בדרך שבה נהיה אמיצים, נועזים, יצירתיים ומחויבים יותר למטרה החשובה לכם באופן אישי שתביא אתכם למחוז חפצכם. ובכך שאנו מבטאים במילים ובמעשים את המחויבות שלנו אנו יוצרים את עתידנו. אומנם זאת התחייבות מילולית, אבל אנחנו כבר יודעים שמילים יכולות ליצור מציאות ומעשים אמיצים פורצים מכשולים מאתגרים.

כאשר אני רואה אנשים שנוטלים סיכונים, מתמודדים עם אתגרים, עם קשיים או מתגברים על הפחד שלהם, אני בטוחה שהם אמיצים.  פחד הוא תחושה אנושית טבעית, ואין אדם המשוחרר לחלוטין מן הפחד, אלא שיש את אלה שנכנעים לפחד ומפסיקים לנסות, ולעומתם יש את אלה שלמרות תחושת הפחד ממשיכים הלאה.

אומץ אין פירושו לא לפחד… אומץ פירושו לפחד ובכל זאת ללכת הלאה.